תולדות המדיטציה

אין מקור מדוייק מי ומתי הומצאה המדיטציה משום שעמים ותרבויות שונות עסקו במדיטציה במקביל עוד בימי קדם. חוקרים טוענים כי המדיטציה החלה בארצות המזרח במאה החמש עשרה לפני הספירה. אך מקור המילה הוא מהשפה הלטינית: meditatio. כמו כן, המילה מדיטציה מקושרת למילה medicine – תרופה.

המדיטציה התפתחה במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות וקשה להגדיר במדויק את מקורה. בסין מיוחסת המצאת המדיטציה לדמות מיתולוגית בשם פו הסי שנחשב גם למחבר האורקאל הסיני אי צ'ינג. בהודו מוזכרות טכניקות מדיטציה בכתבים מהאופנישדים כדוגמת הויג'איה טנטרה. בהתחשב במקורות הללו ניתן לשער כי תרגול מדיטציה לשמה התקיים בהודו כבר במאה החמש עשרה לפני הספירה והתקיים בסין כמה מאות שנים קודם לכן. באירופה הפאגאנית בוצעו טקסים שניתן להגדיר אותם כטכניקות מדיטציה בדתות שונות כולל הדת ההלניסטית והדת הדרואידית לפני המאה העשירית לפני הספירה. המבשרים של המדיטציה המודרנית היו דווקא המוסלמים הסופים שהתרגולים שהם פיתחו היוו את הבסיס לעבודתם של מומחי המדיטציה המודרניים גורודייף ואושו.
החל מסוף המאה ה-19 חדרו טכניקות מדיטציה מזרחיות למערב והופיעו אף סינטזות מערביות המבוססות עליהן (ויקיפדיה, 2009).

מדיטציה ביהדות
בספרות ובמסורת היהודית כמעט אין אזכורים למדיטציה או לטקסים המזכירים תירגולי מדיטציה מקובלים. בין המקורות המועטים למדיטציה ביהדות ניתן למצוא תרגול של זרימת אור אצל הרמח"ל, שפותח על ידי אושו לטכניקה בשם האור הזהוב. האדמו"ר החב"די יוסף יצחק שניאורסון מציע באחד ממאמריו לשבת ולהביט בתוך חושך "עד שייראה אור", תרגול הזהה לחלוטין למדיטציית החושך הטיבטית המפורסמת, ואילו האדמו"ר מפיאסצנה, היה למעשה היחיד מתוך היהדות הרבנית המסורתית שגילה את המדיטציה בעצמו ואף פיתח מספר תירגולים פשוטים כדי להגיע למצב מדיטטיבי.
בקבוצות מסוימות ביהדות המודרנית האלטרנטיבית ישנם תירגולים המכונים בשם המסחרי "מדיטציה יהודית", אלא שאלו אינם מסתמכים על מקורות יהודיים אוטנטיים וברב המקרים אף אינם יכולים להיקרא "תרגולי מדיטציה" (ויקיפדיה, 2009).

WhatsApp chat יש לך שאלה? אני מחכה לך עכשיו בוואטצאפ, בלחיצה כאן